פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' דוד ואח'

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

בכתב התביעה נטען כי התאונה ארעה בשעה שרכב הנתבעים נסע לאחור ופגע ברכב התובעת.

בכתב ההגנה נטען כי התאונה ארעה באשמה הבלעדי של נהגת רכב התובעת אשר לא שמרה מרחק ופגעה ברכב התובעת לאחר שזה נעצר עקב תקלה במנוע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני , באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. טעמיי להלן.

המחלוקת המהותית ביותר בין הצדדים נגעה לדרך התרחשות התאונה. בעניין זה מצאתי להעדיף את עדותה של נהגת רכב התובעת על פני עדותו של הנתבע 1.

נהגת רכב התובעת היתה רהוטה מאוד בעדותה, מפורטת ועקבית ודומה היה כי אינה מבקשת אלא לתאר את האירועים כפי הזכור לה.

ב"כ הנתבעת חקר את הנהגת ארוכות אך לא היה בחקירתו זו כדי לאיין או לכרסם מהותית בגרסתה.

מאידך, מצאתי את עדותו של נהג רכב הנתבעים כחסרה. העד לא ידע לתאר את המקום בו ארעה התאונה בדרך אותה תארה נהגת רכב התובעת. כן עלה כי מדובר במי שאינו נוהג בדרך קבע לנסוע במסלול זה.

עובדה זו מחזקת את גרסתה של נהגת רכב התובעת על פיה האוטובוס נכנס למעגל התנועה ואולם נוכח דרך כניסתו נדרש לנסוע לאחור על מנת להשלים את הפנייה במעגל התנועה.

הטענה כי היתה תקלה במנוע אשר גרמה להפסקת נסיעתו של האוטובוס תמוהה בעיני וממילא לא הביאה הנתבעת כל ראייה על טיפול או דיווח על תקלה ברכב בעקבות התאונה.

זאת ועוד, נוכח מקום התאונה, שהוא בתוך מעגל תנועה ולאחר מעבר חצייה שהרי ספק בעיני באם היתה מהירות שני הרכבים גבוהה ומכאן שככל שאכן היה דומם המנוע, סביר בעיני כי נהגת רכב התובעת היתה מספיקה לעצור.

מעדויות עדי התביעה עלה כי הרכב נבדק על ידי שמאי מטעמה של הנתבעת ולכאורה קיבל בעלה של הנהגת הצעה כי התיקון יבוצע במוסך הסדר של הנתבעת. ספק בעיני באם היתה הצעה מעין זו עולה אלמלא סברה הנתבעת 2 כי האחריות רובצת לפתחה.

ממכלול הנימוקים שנמנו לעיל באתי לכלל מסקנה על פיה יש לאמץ את גרסת נהגת התובעת באשר לדרך התרחשות התאונה.

באשר לנזקים שהרי התובעת הציגה בפני דו"ח שמאי, חשבון שכר טרחת השמאי, חשבונית תיקון של הרכב ואישור בדבר אי הגשת תביעה.

למעט טענות כלליות של הנתבעת בדבר הכחשת הנזק לא הוצג דבר.

נוכח כך מצאתי לקבל את תביעת התובעת ביחס לנזק הישיר, שכרו של המומחה ושיעור ירידת הערך

עוד עתרה התובעת לתשלום בגין "ימי עמידה". ביחס לרכיב נזק זה לא הוצגו ראיות אשר יש בהן כדי להביאני לכלל מסקנה שעל הנתבעות לשאת בתשלום זה.

סוף דבר,

הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסך של 8,545 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.